נתפסת עם סם – איך המשטרה מחליטה אם זה לשימוש עצמי או סחר?

כשאדם נתפס עם סם מסוכן – בין אם מדובר בקנאביס, קוקאין, MDMA, או כל חומר אחר ברשימת הסמים האסורים – מתעוררת מיד שאלה מהותית מבחינת רשויות האכיפה:

האם מדובר בהחזקה לשימוש עצמי או שמא יש כאן חשד לעבירת סחר בסמים?

ההבחנה הזו קריטית. היא משפיעה על אופן ניהול החקירה, על סוג החשדות שמופנים כלפי החשוד, על שיקול הדעת של הפרקליטות, ובסופו של דבר – גם על גובה הענישה.
בעוד החזקה לצריכה עצמית נחשבת לעבירה פחות חמורה, שבה הדגש הוא לעיתים שיקומי, החזקה שלא לצריכה עצמית או חשד לסחר – עלולה להוביל לעונשי מאסר ממושכים, כתבי אישום חמורים, וחילוט רכוש.

איך קובעים אם זו החזקה לשימוש עצמי או לא?

בשלב הראשוני, המשטרה מתייחסת לכמות הסם שנתפסה אצל החשוד.
אם הכמות חורגת מהרף שנחשב בגדר "שימוש אישי", היא עשויה לקבוע שמדובר בהחזקה שאינה לצריכה עצמית – גם מבלי שתהיה הוכחה חד-משמעית לכוונת סחר.

כאן נכנסים לתמונה גם נתונים נסיבתיים, שלעיתים משנים את כל התמונה:

• האם הסם נמצא מחולק למנות קטנות, עטוף ונפרד?
• האם נמצאו כלים, מאזניים, שקיות או כסף מזומן בסכומים לא מוסברים?
• האם יש התכתבויות בטלפון שמעידות על מכירה, תיווך או העברה?
• האם החשוד מוכר למשטרה או נקשר לגורמים אחרים בתחום?

הצטברות של פרטים כאלה, גם אם החשוד לא הודה בדבר, עשויה להספיק כדי להחמיר את התמונה ולבסס חשד לעבירת סחר – אפילו כשאין "עסקה" מתועדת בפועל.

למה ייצוג משפטי נכון משנה את כל התמונה

לא מעט אזרחים נורמטיביים מוצאים את עצמם נחקרים באזהרה על סחר – כשכל מה שנמצא אצלם היה כמות מסוימת של סם, שנרכשה לצריכה אישית.
במקרים כאלה, פעולה לא נכונה – מילה מיותרת בחקירה, או חוסר הכוונה – עלולה לעלות ביוקר.
ייצוג של עורך דין פלילי מנוסה כבר בשלב המעצר או החקירה מאפשר:

• להסביר את ההקשר האישי והנסיבות המקלות
• לבחון את חוקיות החיפוש או התפיסה
• לבלום ניסיון להחמיר את העבירה ללא בסיס ראייתי מספק
• ולפעול לסיום התיק עוד לפני הגשת כתב אישום

לסיכום

במקרים של עבירות סמים , אין דבר כזה "תיק קטן". כל חשד – ולו הקל ביותר – עלול להתגלגל במהירות לאישום חמור.
במיוחד כשמדובר בשאלה מהותית כמו שימוש עצמי מול סחר, כל פרט קובע – וכל טעות עלולה להיות הרת גורל.
אל תתמודד לבד. פנה לייצוג שמכיר את המערכת – ויודע איך לנצח אותה מבפנים.