האם מותר לשאת סם למסיבה אם אין כוונה להשתמש בו?

זו אחת הטענות הנפוצות ביותר שנשמעות בחקירות על עבירות סמים –
"לא תכננתי לעשן"
"זה היה בשביל מישהו אחר"
"זה היה בכיס מהשבוע שעבר, בכלל שכחתי מזה."

אבל כשמדובר בעבירות סמים, החוק לא שואל למה התכוונת – אלא מה עשית בפועל.

עצם ההחזקה – היא כבר עבירה

החוק בישראל קובע בבירור: עצם ההחזקה של סם מסוכן – היא עבירה פלילית.
לא משנה אם התכוונת להשתמש בו, לשמור לחבר או רק לקחת אותו איתך "במקרה".
עצם העובדה שהסם היה ברשותך, בשליטתך, בכיס שלך, בתיק שלך – מספיקה.

אין הבדל מהותי בין מי שהתכוון לעשן במסיבה לבין מי שנכנס עם ג'וינט מקופל בתיק ואומר: "זה סתם איתי, לא נוגע בזה."

אז למה בכל זאת אנשים חושבים שזה מותר?

כי קיימת תפיסה חברתית שגויה – ש"אם לא עשיתי בו שימוש, אני לא אשם".
אבל מבחינת החוק, השימוש הוא רק דרגת חומרה אחת.
העבירה עצמה – של החזקה לשימוש עצמי – מתבצעת כבר ברגע שהסם בידיך או בשליטתך.

גם אם לא פתחת את השקית. גם אם לא נגעת בה. גם אם לא היית היחיד שידע עליה.

והאם זה משנה אם מדובר בכמות קטנה?

כן ולא.

• אם זו כמות שנחשבת לשימוש עצמי, והאדם עומד בקריטריונים (גיל, עבר פלילי, נסיבות) – ייתכן שהטיפול יהיה מינהלי או מתון יותר.
• אבל אם מדובר במסיבה, בסביבה ציבורית, או אם יש נסיבות שמעלות חשד לסחר – הסלחנות נעלמת מהר מאוד.

מה חשוב להבין?

החוק לא נותן "קרדיט של כוונות". הוא שופט מעשים.
והמשמעות של להגיע עם סם למרחב ציבורי – גם בלי כוונה להשתמש – יכול להוביל לפתיחת תיק, כתב אישום, ולפעמים אף לעונש בפועל.

לסיכום

לא התכוונת להשתמש? לא משנה.
אם נתפסת – אל תיכנס לפאניקה, אבל גם אל תתעלם.
עורך דין פלילי שמכיר את התחום יידע לבדוק את הנסיבות, לאבחן אם יש עילה אמיתית להאשמה – ולהגן עליך בדיוק מהתקלות מהסוג הזה.